לאחרונה ראה אור ספרו החדש של המדען, החוקר, הסופר והפעיל הציבורי הידוע יוסף מורדחייב, «דרך הקוצים אל המדע». השם עצמו כבר משקף את מסלול חייו של המחבר — אדם שנאלץ להתגבר על לא מעט ניסיונות טרם זכה להכרה במדע והותיר חותם בולט בתולדות הקהילה הבוכרית־יהודית.
גורלו של יוסף מורדחייב יוצא דופן במובנים רבים. הוא נולד ב־17 במרץ 1935 לא בסמרקנד, בוכרה או טשקנט, כרוב בני קהילתנו, אלא בבאקו, שבה התקיימה במשך עשורים רבים קהילה קטנה אך פעילה של יהודי בוכרה. בהמשך עברה המשפחה לנמנגן, אך גם שם לא שהה יוסף הצעיר זמן רב. מנעוריו שאף לעצמאות, תמיד ביקש ללכת בדרכו שלו ולא אהב להיות תחת חסותו של איש.
ילדותו של המדען לעתיד לא הייתה קלה. הקדוש ברוך הוא שלח לו ניסיון קשה — מחלה שהזכירה סהרוריות. בתקופות מסוימות כמעט שלא היה מסוגל לשלוט במעשיו. אך גם זאת לא שברה את אופיו.
מכה קשה למשפחה הייתה המלחמה. בשנת 1942 גויס אביו של יוסף לחזית. לפני שיצא לדרך עבר הכשרה בבית הספר למקלענים בטשקנט, ועד לניצחון עצמו שירת בצבא הפעיל. המלחמה הכבידה מאוד על אמו ועל סבתו של המדען לעתיד, אשר נאלצו לשאת על כתפיהן את כל דאגות המשפחה.
העניין בטבע ובצמחים התעורר אצל יוסף עוד בילדותו. בחצר הבית שבו התגוררה המשפחה עבד דהקאן (איכר) מנוסה, שנטע שם צמחים רבים ומגוונים. הם היו לראשוני מושאי ההתבוננות והמחקר של הילד הסקרן. עם הזמן הפכה תשוקת הילדות למפעל חייו. לאחר שרכש השכלה גבוהה בביולוגיה, הקדיש יוסף מורדחייב את עצמו למחקר מדעי. תשומת לב מיוחדת העניק לצמחי מרפא ולסגולותיהם הרפואיות.
בשנת 1993 התקיימה בהצלחה, במכון לבוטניקה בטשקנט, הגנת עבודת הדוקטורט שלו. ביסוד העבודה עמדו מחקרים של יותר מחמש מאות מיני צמחי מרפא. עבודה מדעית ארוכת שנים זו פתחה אפשרויות חדשות לשימוש במשאבי הטבע ברפואה ובחקלאות.
הישגיו המדעיים של יוסף מורדחייב באו לידי ביטוי בפרסומים רבים. מקום מיוחד ביניהם תופס חיבורו המונומנטלי «גידול צמחי מרפא באוזבקיסטן». בהמשך ראו אור ספרים נוספים, ובהם «השוק המזרחי: תרופות ותבלינים» (2001), «כינויי היהודים» (2002), «אילן היוחסין של משה מסקובי» ומחקרים רבים אחרים.
בשנת 1997 היגר יוסף מורדחייב לניו יורק. באותה תקופה זכיתי להכיר אותו באופן אישי.
מקום מיוחד ביצירתו של המחבר תופסת ההיסטוריה של יהודי בוכרה. במשך שנים רבות אסף חומרים, למד ארכיונים משפחתיים, ורשם את זיכרונותיו של הדור המבוגר. בספריו הדגיש לא אחת שרק בגלות זכו יהודי בוכרה לאפשרות לכתוב בחופשיות את ההיסטוריה שלהם עצמם, לשמור על דתם, תרבותם ומסורותיהם.
בהכרת תודה נזכר יוסף מורדחייב בד"ר רוברט פנחסוב, שכבר בשנת 1992 הקים את האגודה החברתית־מדעית «רושנוי», שמילאה תפקיד חשוב בפיתוח החיים האינטלקטואליים של הקהילה הבוכרית־יהודית. באחד מפרקי הספר החדש כותב המחבר על הוריו, שגידלו חמישה בנים. הם תמיד לימדו את ילדיהם להשיג הכול בעמלם, אך למרבה הצער לא זכו לראות את פירות הצלחתם.
נוגעות ללב במיוחד הן מילות התודה לרעייתו מרגריטה: «עבודתי זו, שאולי תהיה האחרונה שלי, היא מחווה של הוקרה לרעייתי האהובה מרגריטה. היא זו שהייתה לצידי בדרך הלא־קלה אל המדע».
הספר החדש מדהים בהיקפו — כארבע מאות עמודים. הוא ראה אור בבת אחת בשתי שפות — רוסית ואנגלית. המחבר מבין היטב שהדור הצעיר מאבד בהדרגה את השפה הרוסית, ולכן שואף להנגיש את יצירותיו למעגל הקוראים הרחב ביותר.
בעמודי הספר מתוארים בפירוט כל שלבי חייו — מהילדות וגורלם של אחיו, דרך הפעילות המדעית, ההגירה והעבודה הציבורית. כאן קובצו זיכרונות, מאמרים, רשימות, נאומים, מסמכים וחומרים בעלי ערך לא רק למשפחת המחבר, אלא לכל הקהילה.
משנת 2020 משמש יוסף מורדחייב יועץ מדעי של כתב העת «אורח חיים בריא», שבו מתפרסמים באופן קבוע מאמריו על צמחי מרפא. בשנת 2021 נבחר לאקדמאי־עם של אקדמיית המדעים של אוזבקיסטן «טורון». כמדען וחוקר הופיע לא אחת בכנסים בין־לאומיים, ובכללם בפורומים של חוקרים יהודים־בוכרים בווינה ובערים נוספות בעולם.
לאחרונה נערך במרכז המרכזי של יהודי בוכרה בניו יורק ערב חגיגי לרגל יום הולדתו התשעים של יוסף מורדחייב. על השולחנות הוצגו הספרים שכתב, ועל הקירות — ציורים פרי מכחולו. עבור אורחים רבים הייתה זו תגלית שהמדען הידוע הוא גם צייר מוכשר.
אך הרגע הבלתי צפוי ביותר של הערב היה הופעתו עם הכינור. כאשר נטל יוסף בידיו את אחד מהכלים המוזיקליים המורכבים ביותר וניגן כמה יצירות, האולם קפא ממש בהתפעלות.
כשמתבוננים באדם הזה, מבינים בעל כורחנו עד כמה חנן אותו הקדוש ברוך הוא בכישרונות. מדען, חוקר, סופר, צייר, נגן — כל התכונות הללו התאחדו באורח פלא באדם אחד.
הספר «דרך הקוצים אל המדע» איננו רק אוטוביוגרפיה של מדען דגול. זהו כרוניקה של תקופה שלמה, סיפורם של משפחה, קהילה ועם שהצליחו לשמר את מסורתם ותרבותם בקצווי תבל.
