בתל אביב, במשרדי הקונגרס העולמי של יהודי בוכרה, התקיימה השקת ספרו החדש של מרקיאל פזילוב "ישראל: ברחוב הבוכרי". על אף המצב הביטחוני, התכנסו להשקה חברים אחדים מאגודת הסופרים בישראל וחברי פורום "המורשת התרבותית של יהודי בוכרה".
"הרחוב הבוכרי" אינו רק כתובת, אלא ביטוי עשיר ורב-משמעות שמאחוריו עומדים חייו הקהילתיים, הדתיים, התרבותיים והפוליטיים של עמנו. מה מהווה את יסודות החיים הללו? במה מתבטאים ייחודנו התרבותי, וממה מורכבת כיום זהותו העצמית של היהודי הבוכרי? שאלות אלו דורשות לא רק התבוננות רגשית, אלא גם גישה מעמיקה, ולעיתים מדעית.
רעיון הספר נולד אצל המחבר לפני שנים רבות, כשהגיע לידיו פרסום שהוקדש ל"רחוב הרוסי" של ישראל, כלומר לאשכנזים מרפובליקות ברית המועצות לשעבר. כדבריו של המחבר עצמו: "הגיעה העת לכתוב על 'הרחוב הבוכרי' – על גורלותיהם ומורשתם של היהודים שעלו לישראל ממרכז אסיה. אולם באותה עת חשתי שעליי עוד להעמיק ולהבין באמת את מלוא עומקה של ההיסטוריה והתרבות שלנו".
השנים שלאחר העלייה היו תקופה של עבודה מדוקדקת. במהלכן הוציא מ' פזילוב לאור מספר ספרים המוקדשים להיסטוריה של יהודי בוכרה, לסופרינו, אמנינו וזמרינו; הוא כינס בכריכה אחת אגדות וסיפורי עם של יהודי בוכרה, הוציא לאור ספר על המטבח הלאומי ועל בתי הקברות היהודיים במרכז אסיה. כל מסמך שנחקר, כל ביוגרפיה של בן ארצנו הדגול, הפכו ללבנים ביסוד למחשבות על עברה והווה של קבוצת האתנית שלנו. התוצאה הייתה שני קבצי ביוגרפיות "עמי".
היום אנו עומדים בפרשת דרכים. יהודי בוכרה מאבדים את שפת אמם, ספרותם ומנהגיהם; אפילו מראנו החיצוני משתנה. הצעירים מתייחסים בדרכים שונות למורשת אבותיהם ואמותיהם. האם יוכלו וירצו להמשיך את מסורות אבותיהם? בעידן שבו הקִדמה הטכנולוגית מכתיבה חוקים חדשים, והבינה המלאכותית מחליפה לעיתים את החיפוש היצירתי, שאלה זו מקבלת משנה תוקף.
ספרו של מ' פזילוב "ישראל: ברחוב הבוכרי" דורש לא היכרות שטחית, אלא התעמקות רצינית. הוא מורכב משמונה פרקים: "יהודי בוכרה", "כמה אנו בעולם", "בוכרה בעיני האירופאים", "דת", "תרבות", "אנטישמיות", "עלייה", "ישראל". בכל פרק מסיק המחבר מסקנה מקורית לגבי היבטים רבים של תרבותנו וספרותנו, היסטוריה ודת.
בהקדמה כותב מ' פזילוב: "מטרתי היא לחשוף את שורשינו, להראות בכנות את השינויים שהתחוללו ואת הסיכויים לעתיד. אין ספק שלכל קורא תתגבש נקודת מבט משלו על הנושאים המוצעים – בהתאם להשקפת עולמו, מידת דתיותו או חדות תפיסתו את הבעיות. אך אני בטוח: תמצאו בספר לא רק עובדות היסטוריות חשובות, אלא גם חומר למחשבה על הישגינו, על המציאות הקשה ועל אותם חלומות שעוד עתידים להתגשם".
בסיכום המחקר על תופעת "הרחוב הבוכרי" בישראל, אנו רואים דוגמה ייחודית לחוסן ההיסטורי של קבוצתנו האתנית. חוויית יהודי בוכרה בארץ הקודש היא תהליך של בנייה, שבו הנאמנות למסורות הפכה ליסוד לזינוק החברתי. מ' פזילוב עוסק שנים רבות בהפצת ההיסטוריה של יהודי בוכרה ובשימור הזיכרון ההיסטורי של העם. הוא חותם את ספרו במילים: "כל עוד חי זיכרון השורשים, עתידה של קהילת יהודי בוכרה בישראל יהיה מזהיר ויוצר כמו ההיסטוריה רבת המאות שלה".
